טכנולוגיית הבינה המלאכותית הפכה לנושא החם ביותר בעת הנוכחית ומעלה שאלות רבות בנוגע לזכויות יוצרים. AI מסוגל ליצור יצירות מרשימות החל מטקסטים ועד אמנות ויזואלית ומוזיקה, אך עולה השאלה למי שייכות הזכויות על יצירות אלו ומה גבולות השימוש ביצירות קיימות? האם, בשל האופי הטמון בשימוש בכלי AI, היוצר האנושי שהשתמש ב-AI או מפתחי המערכת פתורים רשאים להשתמש באופן חופשי ביצירות של אחרים המוגנות בזכויות יוצרים? שאלות אלו מאתגרות את ההגדרות הקלאסיות של יצירתיות ומקוריות. סקרנים? בואו ללמוד על הנושא בקריאה קלילה של 2 דקות במאמר הבא.
זכויות יוצרים בעידן הבינה המלאכותית – מהן זכויות יוצרים?
זכויות יוצרים הן אגד של זכויות לביצוע פעולות בלעדיות ביצירות, המוענקת ליוצר של יצירה מקורית. זכות היוצרים מאפשרת ליוצר לשלוט על השימוש ביצירה ולמנוע מאחרים להשתמש ביצירה ללא רשותו. יצירות רבות מוגנות בזכויות יוצרים, ביניהן יצירות ספרותיות, יצירות דרמטיות, יצירות מוזיקליות, יצירות אמנותיות, הקלטות קול ותוכנות מחשב. מטרתן של זכויות היוצרים היא לעודד יצירתיות וחדשנות על ידי מתן תמריצים ליוצרים.
הופעתן של מערכות AI מציבה אתגרים משמעותיים לתחום זכויות היוצרים. הקלות שבה כלי AI מאפשרים להשתמש ביצירות מוגנות והתוצרים המגוונים והכמעט בלתי נדלים שניתן להפיק באמצעות כלי AI מאתגרות שלא לומר מזעזעות את הבסיס המשפטי עליו מושתתים דיני זכויות יוצרים. מערכות ה-AI מבוססות על מודלים שונים וחדשניים של שפה, קליטה ועיבוד. ככאלה כלי AI מסוגלים ליצור יצירות מקוריות באופן עצמאי על בסיס תוכן ומידע קיים (שלעיתים רבות מוגן בכוח דינים כמו זכויות יוצרים) שהוזן להם על ידי מפתחים וגם משתמשים. מציאות זו מעלה שאלות מורכבות בנוגע לבעלות, שימוש מקוריות ויצירתיות. האם ניתן להחיל את דיני זכויות היוצרים המסורתיים אשר נועדו להגן על יצירות אנושיות, על יצירות שנוצרו על ידי AI? האם אותן יצירות בכלל מקוריות בהתחשב שלעיתים תכופות נוצרו בהתבסס על יצירות קיימות? האם ניתן לייחס יצירתיות למכונה? והאם יש מקום להעניק זכויות יוצרים לישות שאינה אנושית? חשוב אם כן שיהיה מענה משפטי מקצועי לסוגיות אלו.
מהן הסוגיות המשפטיות בנושא זה?
אחת הסוגיות המרכזיות בנושא של זכויות יוצרים בעידן הבינה המלאכותית היא שאלת הבעלות על יצירות AI. כיום החוק אינו מכיר ב-AI כישות משפטית בעלת זכויות ולכן לא ניתן להעניק לה זכויות יוצרים. במרבית המקרים הבעלות ניתנת ליוצר האנושי שהשתמש ב-AI אך ישנם מקרים בהם התמונה מורכבת יותר. לדוגמה כאשר AI יוצר יצירה מקורית לחלוטין ללא התערבות אנושית, שאלת הבעלות נותרת, על פניה, ללא מענה קונרטי לפחות לא בישראל כרגע. האם ניתן לייחס את היצירה לאדם שהפעיל את מערכת ה-AI גם אם לא היה מעורב בתהליך היצירה עצמו? סוגיה נוספת עולה כאשר מספר אנשים משתמשים באותה מערכת AI למטרת יצירה מגוונת. במקרה זה כל יוצר יכול להיחשב כבעלים של היצירה שיצר, וזאת בהתאם למידת מעורבות כמובן.
כיצד הדין בישראל מתייחס לכך?
בשנים האחרונות היו מספר מקרים ברחבי העולם בהם סוגיית זכויות היוצרים באמצעות בינה מלאכותית היו במרכז העניינים. בארצות הברית, למשל, נדחתה בקשה לרישום זכויות יוצרים על יצירה שנוצרה על ידי מערכת AI בשם "DABUS" בטענה שרק בני אדם יכולים להיות בעלי זכויות יוצרים. במקרה אחר בית משפט בסין קבע כי אדם יכול לקבל זכויות יוצרים על יצירה שנוצרה באמצעות AI כל עוד הייתה לו מידה מספקת של שליטה בתהליך היצירה. מקרים אלו ממחישים את חוסר הוודאות המשפטית בתחום ואת הצורך בהנחיות ברורות יותר.
הפרלמנט של האיחוד האירופי הוא בין הגופים המחוקקים הראשונים שהוציא תחת ידיו חקיקה שעוסקת באופן ישיר ב-AI. ה- EU Artificial Intelligence Act (חוק הבינה המלאכותית האירופי). החוק נכנס לתוקף בשנת 2024 והוא מציג הוראות והגבלות שנוגעות לאיסורים על מערכות AI מסויימות, מטרות כלליות של מודלים של בינה מלאכותית, ממשל תאגידי תקין בשימוש בכלי AI, סודיות, דווח לרשויות, קנסות ועונשים על הפרות החוק, וזאת בתמצית.
על אילו תחומים יש לAI השפעה?
טכנולוגיית AI משפיעה על תחומים שונים כמו מוזיקה, כתיבה, אמנות, אקדמיה, משפט, בריאות, פיתוח טכנולוגיות ולמעשה כמעט, ופוטנציאלית, על כל תחום בחיי החברה והמשק של בני אדם. ועל כן מעלה שאלו מהותיות בכל מה שקשור לא רק – אבל באופן בולט – על זכויות היוצרים. כיום, יוצרי תוכן בין אם ויזואלי, שמע או אחר כבר נעזרים בעורכי דין העוסקים בתחום של זכויות יוצרים ולהם מספר גישות אופציונליות להתמודדות עם סוגיות אלו.
על בינה מלאכותית והשפעה על עולם היצירה
מצד אחד AI יכול לשמש כאמצעי חזק מאד ונגיש עבור יוצרים אנושיים המאפשר להם ליצור יצירות חדשות בעלות נמוכה וזמן קצר מאוד. מצד שני קיים חשש ש-AI ישמש ככלי שמאפשר פריצה של נורמות שהיו מקובלות על פני מאות שנים ויחולל פגיעה (יש שמזהירים) ביוצרים וכתוצאה מכך מהיצירה האנושית בכלל. בין היתר, בתנאים שמאפשרים לכל אדם ליצור יצירות מדהימות – בין אם ציור או מוזיקה – וברמה מקצועית, עולה השאלה איזה ערך יש ליוצרים ואמנים? האם AI ייתר את האמנים באופן מלא? עושה רושם שהשאלות הללו עושות את דרכן במהירות רבה לפתחם של המחוקק ובתי המשפט ואנו נהיה עדים לשורת חוקים חדשים שלעיתים יושפעו ממערכות AI ולעיתים יעסקו בהן באופן ישיר. בתי המשפט יצטרכו לפרש את החוק הקיים, להחיל חוקים חדשים ולהתאים עצמם למציאות הטכנולוגית המשתנה.
תמיד חשוב שיהיה לכם ליווי משפטי מקצועי
משרד סקלר לוי עריכת דין, בראשות עורכי הדין ליאור לוי ודניאל סקלר מתמחים בממשק העדין והמשתנה בין משפט לטכנולוגיה ובעלי ניסיון עשיר בטיפול בסוגיות בתיקים העוסקים בטכנולוגיה. אנו מאמינים ביחסי שותפות עמוקים מול לקוחותינו ובבניית קשרים אישיים ומקצועיים ארוכי טווח המבוססים על הקשבה, הבנה מעמיקה של צרכי הלקוח ואופי פעילותו העסקית. גישה זו מאפשרת לנו לגבש אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית המבטיחה קרקע יציבה לצמיחה והצלחה. אנו מתמחים במגוון רחב של תחומים משפטיים, ביניהם קניין רוחני, היי-טק, תאגידים וחברות, ליטיגציה ועוד, ומעניקים שירותים ללקוחות מגוונים, פרטיים ומוסדיים.
אנו מלווים עסקים ומיזמים בכל שלבי ההתפתחות החל משלב הרעיון ועד למימושו תוך שילוב מיומנויות משפטיות ועסקיות זמינות, דיוק ומחויבות בלתי מתפשרת לאינטרסים של לקוחותינו. אנו מאמינים בשקיפות מלאה ושיתוף פעולה פורה תוך הקפדה על מתן שירות משפטי איכותי ויעיל. צרו קשר עוד היום או השאירו פרטים, נשמח לעמוד לשירותכם.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין לראות בו או להסתמך עליו ככזה.