הגנה על עיצובים

אילו זכויות מעניק חוק העיצובים?

חוק העיצובים מעניק לבעל העיצוב את הזכות הלבעדית – מונופוליסטית – להשתמש בעיצוב ומעניק לבעל העיצוב את הכוח למנוע ממתחרים או כל גורם אחר להשתמש בעיצוב זהה או דומה, ללא אישורו של בעל העיצוב.

בעל עיצוב שסבור שצד שלישי הפר את זכויותיו בעיצוב (בין אם העיצוב רשום או שאינו רשום) רשאי לפנות לבית המשפט בישראל כדי שיוציא צו שיורה למפר לחדול מכל שימוש בעיצוב המפר ולדרוש פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד לסך של 100,000 ₪ בגין כל הפרה.

כמו כן, בעל עיצוב רשום – אך לא בעל עיצוב שאינו רשום – יכול לנקוט באמצעים לתפוס סחורות מיובאות מחו"ל המפרות לכאורה את זכות העיצוב, באמצעות מכס ישראל. החוק מאפשר לבעל עיצוב רשום למסור למנהל המכס הודעה בכתב לפיה הוא בעל הזכות בעיצוב הרשום, ולבקש ממנהל המכס לעכב את שחרור הטובין שלטענת בעל העיצוב הרשום מפרים את זכותו בעיצוב. 

כיצד מגישים בקשה לרישום עיצוב בישראל?

בקשה לרישום עיצוב נדרשת למלא אחר שלושה תנאים עיקריים: (1) תיאור חזותי – יש לצרף לבקשה תיאור חזותי של המוצר במספר זוויות שונות. התיאור החזותי יכול להיות שרטוטים של העיצוב או כל אילוסטרציה אחרת שמציגה את העיצוב באופן ברור ומלא; (2) סיווג המוצר – על הבקשה לרישום העיצוב לתבוע את אחד מבין 31 סוגי המוצרים שלגביהם ניתן לרשום עיצוב, בהתאם לסיווגים המקובלים על פי הסכם לוקרנו (Locarno) לסיווג עיצובים; (3) שם המוצר – על מבקש הבקשה להעניק שם לעיצוב שיהיה בהתאמה לסיווגו.

הבקשה לרישום העיצוב מוגשת לרשות הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר. משך זמן הבחינה בישראל הוא כ- חצי שנה מיום הגשת הבקשה. לאחר כחצי שנה, אחד מבוחני העיצובים ברשות יבחן את הבקשה ויחליט אם הבקשה כשירה לרישום לפי דין או שמא קיים עיצוב דומה או זהה, קודם בזמן, אשר שולל את החידוש או האופי הייחודי של העיצוב המבוקש.

במידה שמופק מכתב ליקויים על ידי בוחן העיצובים, למבקש עומד פרק זמן של שלושה חודשים להגיש כתב טיעונים מנומק בניסיון לשכנע את הבוחן שהעיצוב המבוקש כשיר לרישום בישראל.

במידה ששלב הבחינה עבר ללא מכתבי ליקויים או שהמבקש הצליח להתגבר על מכתב ליקויים, אז העיצוב יירשם במרשם העיצובים ותופק תעודת רישום רשמית. 

חשוב מאוד לציין שההגנה על עיצוב, בין אם רשום או שלא רשום, היא טריטוריאלית בלבד כלומר היא חלה רק במדינה שבה פורסם העיצוב (במקרה של עיצוב שאינו רשום) או שבה נרשם העיצוב (במקרה של עיצוב רשום). במילים אחרות, עיצוב שזוכה להגנה בישראל (בין אם רשום ובין אם לא) לא יזכה אוטומטית להגנה גם במדינות זרות. על מנת ליהנות מההגנה על עיצוב מחוץ לישראל, על בעל העיצוב לפעול לרשום את העיצוב בכל מדינה שבה הוא מעוניין להגן על העיצוב.

בהקשר זה יצויין שבעקבות חקיקת חוק העיצובים, מדינת ישראל הצטרפה להסכם האג לרישום בין-לאומי של עיצובים וכעת מתאפשר למעצבים/עסקים ישראלים להגיש בקשה אחת בלבד לארגון הקניין רוחני הבין-לאומי וליעד את הבקשה למדינות החברות בהסכם האג, לפי בחירת המבקש, ובכך לנסות ולרשום את העיצוב גם במדינות אחרות. במאמר הבא, נתייחס לרישום עיצוב מחוץ לישראל באמצעות המסלול של הסכם האג.

בטרם תפרסמו או תשתמשו בעיצוב ייחודי שלכם, חשוב להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום ושזו מומחיותו כדי להימנע מטעויות שיכולות להגדיל את ההוצאות ולעיתים אף לסכל את היכולת שלכם להגן על העיצוב.

משרדנו מלווה חברות מקומיות ובינלאומיות בגיבוש ויישום אסטרטגיה לניהול נכסי הקניין הרוחני בדגש על הגנה על עיצובים. עורכי הדין במשרדנו מביאים עימם ניסיון עשיר בכל הרבדים הקשורים להגנה על קניין רוחני: רישום – מסחור – ואכיפת זכויות באמצעות הליכים משפטיים. כך אנו מעניקים לכם מעטפת שלמה של שירותים תחת קורת גג אחת ומסייעים לכם להפיק את המירב מנכסי הקניין הרוחני שלכם. 

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה.